יש לנו כלי עוצמתי שנקרא דמיון.
האנשים שעשו פריצות דרך משמעותיות בחייהם היו אלה
שהצליחו לדמיין מציאות אחרת, טובה יותר, מהמציאות בה הם חיו.
אלה אנשים שבחנו את עמדתם הפנימית כלפי מצב לא פתור
ושינו את תפיסת עולמם לגביו ובאורח פלא הבעיה נפתרה מאליה.
וזאת למה?
מכיוון שיש חסמים, מסכים, שמונעים מאתנו לראות מעבר לגבולות ששמנו לעצמנו.
כן, כן, הגבולות שאנחנו שמנו לעצמנו!
הגבולות הינם דפוסי החשיבה, הרגש וההתנהגות שלנו,
תפיסת המציאות שסיגלנו לעצמנו שלא תמיד מטיבה עימנו.
ר’ נחמן מברסלב אמר:
"האדם נמצא היכן שנמצאות מחשבותיו – מחוייב הוא לוודא שמחשבותיו נמצאות היכן שהיה רוצה להיות"
אז איך פורצים את מחסום התודעה?
האם זכור לך מקרה של בעיה שנפתרה רק משום ששינית את
הגישה שלך למצב? שינית את אופן ההתבוננות שלך?
העזת לחשוב "מחוץ לקופסא" ולפתע הגיע הפתרון?
