כולנו נמצאים באופן מסוים במרוץ אחרי הטוב, אנחנו רוצים להרגיש טוב, לחיות טוב, לאכול טוב, ליהנות, להרגיש ביטחון, סיפוק, יצירתיות וחוויה של התפתחות והתקדמות .
אז באופן בסיסי אפשר לומר שכולנו רוצים שיהיה לנו טוב, ויחד עם זאת רובנו חווים פער בין הרצוי למצוי והפער הזה יוצר אי סיפוק, קושי, תקיעות וכו….
אז מה אנחנו יכולים לעשות עם הפער הזה וכיצד נוכל לחיות חיים שלמים יותר?
הצעד הראשון:
ללמד את עצמינו להכיר בכל הדברים הטובים שיש לנו בחיים. לכולנו יש דברים רבים אשר גורמים לשמחה, לסיפוק ולשפע פנימי. עלינו לראות אותם, להודות עליהם ולאפשר לעצמנו להרגיש אותם. בזכות החוויה של ההודיה על מה שקיים נוכל להמשיך ליצור ולחוות דברים טובים נוספים .
כתוב במקורות שלנו "איזהו העשיר השמח בחלקו", להיות שמח בחלקי זה להיות שמח על מה שיש לי, ההיפוך זה להיות אומלל על מה שאין לי. כאשר התודעה שלי מרוכזת באין ובחסר החוויה הפנימית היא חוסר מתמיד ואי סיפוק מתמיד ללא שום קשר לתוצאה האובייקטיבית בחיים.
כאשר התודעה מרוכזת במה שאין בכל פעם שנשיג משהו מיד המחשבה תעבור לדבר הבא שרוצים להשיג עם שכנוע פנימי שברגע שנשיג זאת נרגיש טוב יותר.
אני זוכר לפני כ-20 שנה טיילתי במזרח הרחוק וכל מה שרציתי שיהיה לי מספיק כסף כדי שאוכל להמשיך לטייל וליהנות. נסעתי לעבוד באוסטרליה כדי לחסוך כסף להמשך הטיול, מצאתי עבודה והיעד היה לחסוך כסף לעוד חצי שנה של טיול. המטרה הזו נראתה לי מדהימה וההתגשמות שלה נחוותה בתוכי כמו חלום, כל מה שרציתי זה להמשיך לטייל. התחלתי לעבוד כאשר הקצבתי לעצמי 6 חודשי עבודה וחיסכון.
מצאתי את עצמי עובד וחוסך כסף אך ככול שעבר הזמן עלו בי מחשבות חדשות מה עוד ניתן לעשות ואיך אפשר עוד לעשות כסף. פתאום הסכום הראשוני שכל-כך רציתי להשיג נראה לי מועט והמשכתי לעבוד מעבר לשישה חודשים, המשכתי לחסוך וככול שחסכתי יותר כך זה נראה לי מעט ביחס לאנשים שחיו בסביבה שלי. זה היה הרבה ביחס למטיילים האחרים אך מעט מאוד ביחס לתושבי הקבע באזור. מצאתי את עצמי עובד ומתעסק ביעדים ההולכים וגדלים, כשלוש שנים נסחפתי לתוך העניין כאשר שום שלב לא הביא שקט ולא הרגיע את הצורך להשיג עוד.
השיא הגיע כאשר שוחחתי עם ישראלי עשיר ושאלתי אותו מדוע הוא לא חוזר לארץ אם יש לו מספיק כסף לו ולמשפחתו, נראה היה לי שהוא מאוד מתגעגע לחיים בארץ.
הוא ענה תשובה מפתיעה ביותר מבחינתי, הוא אמר שאם הוא ימכור את העסק שלו לא יהיה לו מספיק כסף לקנות חברת דלק בארץ כי בארץ המחירים יקרים מאוד. כאשר הוא דיבר יכולתי לשמוע את עצמי מדבר בדיוק אותו דבר וגם המון כמוני וכמותו שאיכשהו תמיד מביאים את עצמם לחשוב שאין מספיק. ואכן אותו איש עשיר דיבר בדיוק כמוני שאין לו מספיק וכשהקשבתי לו היה נראה לי שהוא ממש מאמין לכך שאין לו מספיק .
זו הייתה נקודת המפנה שלי, החלטתי לעזוב ולחזור לארץ כי יכולתי לראות שהדחף הזה אף פעם לא נגמר כאשר אני מרוכז במה שאין אז תמיד יהיה חסר ללא קשר למה שיש לי .
לכן הצעד הראשון כדי לחוות את הטוב בחיים הוא להכיר בו , ההכרה בו נותנת לו תוקף ואז אנחנו מרגישים את תחושת קבלת מה שיש ואת הטוב שבא ממנה.
מה זה הטוב בחיים שלי?
כל אותם דברים שגורמים לי הנאה אושר וסיפוק, כל מה שמאפשר לי חיים. כמו העובדה שיש לנו יכולת לנשום אויר, העובדה שאנחנו חיים, שיש לנו אוכל, שיש מקום לשים את הראש ולהיות בטוחים, שיש לנו עבודה… הרשימה מתארכת מעצמה כאשר אנו מודים ומעריכים את כל מה שיש לנו, כאשר נתחיל לחשוב כך נראה עוד ועוד מתנות שנשלחות אלינו ועושות לנו טוב בלב, היכן שאנו שמים את הפוקוס זה גדל.
ההודיה יכולה להיות על כל דבר קטן שנקרא בדרכנו: הליכה מהנה בפארק, פרח יפה שנוכל לעצור לידו וליהנות מהיופי שלו, ציפור מיוחדת, שמים יפים, חיוך שנשלח לעברינו, ופתאום העולם הופך למקום שנעים וכיף להיות בו כי המחשבה רואה את הטוב ומכוונת אליו.
גם אירועים שנתפסים באופן רגיל כקשים ולא נעימים כאשר אנו מסתכלים עליהם מתוך נקודת ההתייחסות של לראות את הטוב בחיים נוכל להפיק מהם המון תובנות ומתנות לחיים. למעשה חלק גדול מהאנשים מציין שנקודות ההתפתחות המשמעותיות שלהם בחיים היו כתוצאה ממשבר גדול. נקודות משבר מאפשרות לחולל שינוי פנימי הגורם לשינוי תפיסת החיים ובעקבות כך גם לתוצאות אחרות ומקדמות.
הצעד השני בדרך אל הטוב הינו לאפשר לו להגיע ולקבל אותו בלב פתוח
כאשר ישנה מוכנות פנימית לקבל את הטוב, זה כמו הזמנה לעולם לתת לנו טוב. כמו שמזמינים חבר טוב אלינו הביתה והחבר שמח לקבל את ההזמנה כי הוא אוהב שמזמינים אותו ובנוסף כיף לו לבוא אלינו כי אנחנו מקבלים אותו יפה ושמחים שהוא מגיע. זה כמובן גורם לו תחושה נהדרת שהוא רצוי, אהוב ומוערך, כך שהוא שמח להזמנות שלנו כל פעם מחדש. כך בחיים כשאנו פתוחים לקבל את הטוב זה כמו הזמנה לטוב להגיע וכשאנחנו שמחים שהוא מגיע אז הוא ממשיך להגיע ולעיתים קופץ לביקורי פתע גם שלא הזמנו אותו כי הוא כבר יודע שהוא יותר מרצוי אצלנו.
אז במהלך השבוע אנחנו מוזמנים לפתוח את הדלת לטוב בחיים, לשפר את היחסים איתו, להזמין אותו ולשמוח כשהוא מגיע ואולי להציע לו להישאר לגור איתנו לתמיד.