מדיטציית המיינדפולנס-שחרור, שקט ושלווה

הבודהא תיאר את הלימוד שלו במשפט אחד. הוא אמר: "כל מה שאני מלמד הוא על הסבל האנושי וכיצד להשתחרר ממנו"

מיינדפולנס-mindfulness

מתאר מצב תודעתי שבו האדם מודע לעצמו מתוך יכולת התבוננות פנימית, המביאה אותו להכרה גדולה יותר של עצמו ולמצב רגיעה גדול.
לראשונה שמענו את המושג הזה מפיו של ד"ר גון קבט זין, פסיכולוג אמריקאי וחוקר, שחזר מהמזרח הרחוק לאחר שנים של לימוד מדיטציות ושיטות פסיכולוגיות בודהיסטיות, שמטרתן לעזור לאדם להגיע אל שלוות הנפש ולשחרר אותו מהסבל האנושי.
ד"ר קבט זין, פיתח בסוף שנות השבעים תכנית שיועדה למטופלים שסבלו מכאבים כרוניים והטיפולים הרגילים לא עזרו להם. תכנית הטיפול שלו, במרכז הרפואי של אוניברסיטת מסצ'וסטס, כוונה למגוון רחב של מצוקות והתבססה על השימוש בתובנות מחוכמת המזרח, בראשן המדיטציה.
כך הקים ד"ר זין "ראש גשר" לשילוב אימון בקשיבות כהתערבות טיפולית במדינות המערב. ד"ר גון קבט זין הביא את הבשורה למערב באופן כזה, שהאדם המערבי יוכל ללמוד את המיינפולנס ללא קשר להשתייכות לדת או לזרם רוחני כזה או אחר.
הוא הפך את התרגול העתיק של המדיטציה לנחלתם של הרבים. הוא החל ללמד מנהלים בכירים צוותים במקומות העבודה, רופאים ומרפאים שונים, וכמובן את הקהל הרחב שביקש ללמוד את הסודות הקדומים של תורת השלווה הפנימית וההתפתחות האישית.
השיטה עוזרת לפתח את ההכרה לכול מה שמתרחש בתוכנו. "לשים לב באופן ערני ברגע הזה וללא שיפוט"
כיום ישנן גישות רבות בפסיכולוגיה ובפסיכותרפיה, המשלבות את התרגול הזה כחלק אינטגרלי בטיפול. המיינדפולנס יכולה להיות מתורגלת הן כשיטה להכרה עצמית והתפתחות פנימית, והן כשיטה טיפולית. במזרח לא הפרידו בין שני התחומים הללו. צמיחה אישית נחשבה טיפול, וטיפול היה נחשב כצמיחה. כל פעולה שמטרתה להביא טוב, שלום ושקט פנימי נחשבה ככלי להתפתחות פנימית.

איך חושבים ללא שיפוט ומה זה שיפוט בכלל?

כדי להסביר את נושא השיפוט, אתן דוגמה יומיומית: אני מוצא את עצמי חושב שלא עמדתי בהחלטה שלי להתחיל לעשות ספורט מיום ראשון. באופן מיידי כאשר עולה המחשבה הזו, מתעוררת בי אכזבה מעצמי, שמורגשת כתחושה לא נעימה בגוף. מכאן, באופן אוטומטי מתחיל השיפוט העצמי –" אתה אף פעם לא עומד בהחלטות שלך"… "אין לך אופי"… "אני חלש".. "אני לוזר".. "אף פעם זה לא יצליח לי"… וכו וכו'. מחשבה גוררת מחשבה מאותה המשפחה, וכך הדפוסים מתקבעים ומושרשים במערכת, התחושה הפיזית הגרועה מתעצמת וגדלה, וממשיכה להיות מוזנת ע"י המחשבות האלה.
איך אחשוב על הדברים ללא שיפוט? הנה דוגמה. אני חושב על כך שלא עמדתי בהחלטה שלי להתחיל לעשות ספורט מיום ראשון. אני חש באופן מיידי אכזבה, שמורגשת כתחושה לא נעימה בגוף.
אני עוצר ומתבונן על התחושה שעולה בתוכי, מקבל אותה ופשוט מאפשר לה להיות. לאחר מספר רגעים או אפילו דקות, התחושה מתחלפת. היא מתחלפת מכיוון שאני לא מזין אותה בתכנים שיפוטיים ולכן היא מסתיימת. כל רגש אשר נוכל לאפשר לו להיות, ללא שיפוטיות, יסתיים במהר. כך אנחנו לומדים להשתחרר ממצבים לא נעימים וממצוקות פנימיות.

איך זה עובד?

במישור המחשבתי –מחשבות רבות רצות בראשנו. על רובן אין לנו שליטה- והן באות והולכות כרצונן. כאשר מגיעות מחשבות נעימות, אנחנו מרגישים טוב ונעים. כאשר מגיעות מחשבות שליליות, אנחנו מרגישים לא טוב.
על ידי התרגול ההכרתי, אנחנו לומדים להכיר בשלב הראשון את המחשבות.
אנו לומדים לראות אותן כחלק ממי שאנחנו, אבל מבינים שהמחשבות שלנו זה לא אנחנו. הן נעות בתוכנו כמו עננים שחולפים ומה שנישאר יציב הוא ההכרה והערנות למחשבות, לתוכן שלהן ולקצב בו הן נעות בתוך הראש שלנו.
כאשר זה קורה, המחשבות מתחילות בעצמן להאט את הקצב, ומתחיל להופיע רווח בין המחשבות.
כאשר אותו רווח בין מחשבות מתרחש, המצב הזה הופך להיות כמו מפתח לעבר מקום מאוד רחב נעים ושליו שנמצא בתוכנו. הרווח בין המחשבות מאפשר לנו את הגישה למקום נעים זה.
אז אנו מבינים, שאנחנו לא המחשבות. המחשבות הן חלק ממי שאנחנו, אבל אנחנו הרבה יותר מהן- אנחנו כמו השמים. כמו בשמים, יכולים לנוע בנו עננים רבים טובים נעימים וגם אפורים ומבשרי רעות. כאשר אנחנו מבינים שאנחנו השמים, היציבות נשמרת וישנה ההבנה שהעננים יחלפו ועד מהרה השמים יתבהרו שוב, והטבע הפנימי שלנו יחשף פעם נוספת.
המיינדפולנס מאפשרת לנו להגיע למצב שבו, כאשר עולות מחשבות אנחנו מכירים בהן ומתבוננים ללא שיפוט. כאשר מתבוננים ללא שיפוט, אז התגובה למחשבה פוסקת. וכאשר התגובה למחשבה פוסקת זו ההתחלה של החופש הפנימי, החופש מהשיעבוד המחשבתי ומהתגובות אליו..

במישור הרגשי – בדומה למחשבות, גם הרגשות באים והולכים. הרפואה הסינית רואה ברגשות תנועה אנרגטית בלתי פוסקת ולכל רגש יש תנועה שייחודית לו. גם כאן התהליך דומה. המתרגל של המיינדפולנס לומד להתבונן ברגשותיו, לראות כיצד הם מתחילים וכיצד הם מסתיימים. ההתבוננות הזו וההבנה שהרגש הוא תנועה שמתחילה ומסתיימת בונה ביטחון רב ומאפשרת נוכחות ערה בגוף. כמובן שגם כאן, עצם פעולת ההתבוננות מכניסה את המתרגלים, לשקט פנימי גדול.
התהליך חוזר על עצמו בין אם מדובר ברגשות כמו פחד חרדה, כעס ותסכול, עצב, שמחה וכו'. ההתבוננות בתהליך מאפשרת את הסיום של התנועה של הרגש ומעבר לעבר משהו רענן יותר.

במישור התחושתי – בזמן ההתבוננות ישנן תחושות רבות שמופיעות בגוף הפיזי. בסנסקריט קוראים להן נקרא סנקרות. הסנקרות הן מעין מצבים לא פתורים בחיינו הנוכחיים ובחיינו הקודמים. והן מיוצגות על ידי התחושות בגוף. כאשר אנחנו סורקים את הגוף הפיזי עם המודעות שלנו, אנחנו פוגשים את התחושות השונות, הסנקרות, ועצם המפגש איתן עוזר לשחרר את הגוף נפש ממעצורים ודברים לא פתורים, כדי שנוכל לחיות חיים טובים ושלמים.

שלושה תהליכים בתוך תירגול המיינדפולנס

השלב הראשון הוא של עירנות והקשבה. אנחנו לומדים להקשיב אל הגוף ואל הרבדים השונים: מחשבות רגשות ותחושות.
בשלב השני אנו מזהים את סוג הדבר שאותו פגשנו: תוכן המחשבה, סוג הרגש, סוג התחושה.
השלב השלישי הוא שלב של קבלה –לאחר שזיהינו את מה שפגשנו, התרגול הוא לקבל את זה.
זהו התהליך השלם של ההתבוננות במיינדפולנס שעוזרת לשחרר את המכשולים והחסמים השונים שנמצאים בתוכנו לעבר חופש גדול יותר.

בברכת שקט, רוגע ושלווה
יניב שמעוני