בדיוק ברגע הזה כשחוזרים לשגרה, אחרי שבראש השנה בדקנו עם עצמנו מה אנחנו רוצים שיקרה בחיינו השנה, ביום הכיפורים ערכנו חשבון נפש ובו שאלנו את עצמנו מה אנחנו רוצים להוציא מחיינו ועל מה אנחנו סולחים לעצמנו ולאחרים, בסוכות תרגלנו את הארעיות בחיינו וההודיה על כל מה שיש והכנסנו שמחה שאינה תלויה בדבר, ככוח שיניע את כל התהליך, נותר לנו כעת רק לצאת לדרך ולחיות את החיים שאנחנו חולמים לעצמנו.
רגע, אבל איך?
מה לעשות אחרת כדי שהשנה תראה אחרת?
לנוכח האילוצים שבחיים במאה העשרים ואחת,מהו הפתרון האופטימאלי לאיזון בין כל המחויבויות שלנו,בין כל הדברים שאנחנו צריכים לעשות ובין כל הדברים שאנחנו רוצים לעשות?
איך אני גם מפתחת קריירה מספקת,מקדישה תשומת לב לילדיי,פוגשת חברים טובים,מקדישה זמן לבעלי,עומדת באימוני הכושר שהצבתי לעצמי ומטפחת את עצמי?
האם בעולם המודרני יש לאדם אפשרות בחירה?
האם עלינו לבחור להשקיע רק בתחום אחד או שניים ולחוש תסכול בשאר התחומים?
הפסיכולוגיה החיובית מציעה לנו תפיסת חיים,השונה בגישתה מגישתה של תנועת העזרה העצמית,הנוטה בדרך כלל להזמין אותנו לדמיין לעצמנו חיים מושלמים ולשאוף אליהם.
שאלת יסוד שהפסיכולוגיה החיובית מציגה היא:
מהם החיים הטובים ביותר שאנחנו יכולים לחיות?
עלינו להבין שבעצם היותנו אנושיים,עלינו להכיר במגבלות שלנו כבני אדם,לקבל שחיינו אינו זרם רציף של רגשות חיוביים ושבדרך להצלחה נחווה,לעיתים,כישלונות.
עלינו להכיר במגבלות המציאות ולחיות את החיים הטובים ביותר,בתנאים אלה.
בין שמדובר בשימוש הטוב ביותר שביכולתנו לעשות בזמן המוגבל העומד לרשותנו במשך היום,ובין שזהו הבית הטוב ביותר שאנחנו יכולים לקנות במסגרת תקציבנו.
אין הדבר אומר להתפשר או לעשות את המינימום ההכרחי,אלא לעשות את הטוב ביותר שאני יכול לנוכח התביעות והאילוצים של החיים.
כשמנסים לעשות הכול,מתוסכלים,לא ממוקדים וחשים חוסר שביעות רצון.
נסו להתמקד בכל פעם בדבר אחד שהגדרתם לעצמכם,לדוגמא:בעבודה התרכזו בעבודה ואל תתנו ל"שואבי אנרגיה" להפריע לכם. כשאתם עם הילדים הימנעו מלטפל במיילים או בשיחות הקשורות לעבודה וכשאתם במכון הכושר על האופניים,הימנעו מקריאת חומר חשוב למצגת שעליכם להכין.
