הדרך להשיג הרמוניה פנימית , שמחה ואהבה עצמית 

כאשר חכמי סין ניסו למצוא את הסוד לחיים טובים ומאושרים, הם החלו לחקור את העולם. הכלי הזמין ביותר עבורם היה ההתבוננות:התבוננות בטבע ובמהלכים שמתרחשים.  הם היו יושבים בשקט, משקיטים את המוח, ומביאים את עצמם להקשבה מלאה, כזו שמתמזגת עם הטבע והופכת להיות אחד איתו.

מתוך כך הם החלו להבין את החוקיות של החיים, את המחזוריות, ואת האנרגיה השונה שבכל עונה, והבינו שכדי לחיות נכון עליהם להתמזג עם הטבע- ועם השינוי הבלתי פוסק של החיים.

אז איך בעצם עושים את זה ? כדי לזרום בהרמוניה עם החיים, עלינו להבין אותם מבפנים, מתוכנו, מהחוויה שלנו. דרך הראייה המדעית  לעומת זאת יכולה לספר לנו הרבה על העולם, אך ברוב המקרים המדען החוקר אינו מדבר מתוך חוויה אורגנית של עצמו,  אלא מתוך ראייה מנותקת. קשה מאוד לשנות את חיי האדם מתוך ראייה שכזו, מאחר שהידע אמנם נאסף, אך הוא לא נוגע ישירות באדם, והנושא נשאר בתיאוריהץ

חכמי המזרח היו מאוד פרקטים בגישתם, וחיפשו דרך להתחבר אל הטבע ולזרום איתו, כדי שיוכלו להשיג את תחושת השלמות ההרמוניה הפנימית ואת האושר הנכסף. כך שיטת המדיטציה, שפירושה בעברית: להתבונן על הדבר-  על עצמך ועל העולם. בנוסף הם פיתחו את אמנויות הריפוי העצמי הסיניות, ביניהן הטאי צ'י, הצ'י קונג, שיטות מגע עצמי כמו דואין ועוד. השיטות האלה משתמשות בחוקי החיים, ומתרגמות אותם לשפה של תנועה ותרגול מנטאלי פנימי. דרך השיטות שפותחו, ניתן להתאמן ולפתח את היכולות הפנימיות ולהתחבר בהרמוניה אל הטבע.

תרגול אהבה  עצמית

אפשר לחשוב לרגע, מה קורה לנו כאשר אנחנו הולכים ברחוב ומישהו מחייך אלינו.  ברוב המקרים נחזיר  לו חיוך. אז עובר עוד אדם שמחייך אלינו ואחריו גם ילד קטן מחייך אלינו ואנחנו מחזירים לו חיוך גדול יותר. נרגיש לרגע מה זה עושה בתוך הגוף שלנו. רק מתיאור המצב אפשר להרגיש את התרוממות הרוח.. מכאן נדמיין את אותה סיטואציה כאשר האנשים זעופים וכועסים. מה אז אנחנו מרגישים?

אנחנו מגיבים אל העולם כשהוא מחייך והעולם מגיב אלינו כשאנחנו מחייכים. המדיטציה הטאואיסטית מזמינה אותנו לחייך פנימה, אל האיברים שבגופנו, אל המערכות השונות: אל הראש אל המחשבות ואל כל מה שנמצא בתוכנו.  לחייך עם הכרת תודה על הבריאה שמבטאת את עצמה דרכנו.

בתפילת שחרית נאמר:

…"אשר יצר את האדם בחכמה
וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים.
גלוי וידוע לפני כסא כבודך ,
שאם יפתח אחד מהם או ייסתם אחד מהם ,
אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת…"

שום דבר אינו מובן מאליו כאשר אנחנו מכירים תודה על היש. היש גובר ומחייך.

בטאו טה צ'ינג נאמר:

השמיים, בלי מה שעושה אותם זכים, עלולים להיקרע.

הארץ, בלי מה שעושה אותה יציבה, עלולה להתפרק.

מדיטציית החיוך הפנימי היא תרגול בהודיה והכרת תודה למה שעושה אותנו זכים טהורים ובריאים. ראינו שחיוך והכרת תודה יוצרים השפעה חיובית. גם חיוך אל המערכות השונות שפועלות למענינו עושה טוב ומעודד אותן. כאשר אנחנו לא מוקירים את האיברים הפנימיים האנרגיה שלהם יורדת ונשחקת.לכן החיוך הפנימי הינו אחד הפעולות החשובות ביותר למען עצמנו.

מדיטציית החיוך הפנימי מבוצעת עי שימוש בדמיון ובכוונה הפנימית.  בהתחלה זה עשוי להיראות כמו תרגיל דמיון ריק מתוכן, אך עם התרגול נרגיש את התחושות הנעימות שהחיוך הפנימי מעורר בגוף. לצורך העניין יש להתייחס בכבוד אל הכלי של הדימוי ולא להמעיט מערכו. המעטת בערכו תחליש את השפעתו.

שלבים לביצוע מדיטציית החיוך הפנימי

תנאים מקדימים :

רצוי למצוא קום שקט בבית או בחצר כך שלא תופרעו במהלך המדיטציה. לישיבת מדיטציה במקום קבוע יש יתרון גדול, בכך שנוצרת אנרגיה במקום שעוזרת לנו להיכנס למצב המדיטיבי בקלות רבה יותר ,בנוסף אנחנו מגיבים להרגל- אם נשב במקום מסוים שבחרנו פעם אחר פעם, עצם ההגעה לשם כבר תכניס אותנו למצב התודעה הרצוי.

שבו בנוחות בעיניים עצומות , נשים לב אל הנשימה ובעדינות וללא מאמץ נכוון את הנשימה אל הבטן התחתונה. נאפשר לשתי כפות הידיים לנוח על הלב  ניקח מס נשימות אל הבטן תוך כדי תשומת לב לקו האמצע. נמשיך עם הנשימה עד שנחוש רגיעה והתחלה של שקט פנימי.

מכן נשתמש בהדמיה. נראה בעיני רוחנו אור צהוב , שמגיע מלמעלה ונכנס דרך הקודקוד אל קו האמצע לכיוון הלב. האור הצהוב  נכנס לתוכנו, עד שהוא מגיע אל הלב. נחוש את החמימות הנעימה שלו, ואת ההשפעה שלו על  המרכז: מזין ומחייה אותו, עד שבשלב מסוים האזור הופך למעיין נובע, מרכז חיים שמתחיל להתפשט אל הגוף כולו, מאיר ומעיר את התאים בגוף עד שמושגת תחושת חיות ערנות וחיוך פנימי מורגש בתוכנו.

מכאן עם אנרגיית החיוך, נתחיל מלמעלה מהראש כלפי מטה: נחייך אל הראש ונודה לו על תפקודו המדהים. נרד אל הפנים ונודה לאברי החישה שלנו נודה ונחייך לעיניים הרואות,  לאף הנושם ומריח לאוזניים ששומעות  ולפה שמאפשר לדבר לאכול ולנשום. משם נרד אל הגרון נביא לשם את החיוך והרגיעה נודה לגרון על כך שהוא מקשר אותנו עם הגוף והראש. נגלוש אל בית החזה נחייך אל הריאות והלב נוכל להרגיש את ההתחממות של האזור כך נעבור חלק חלק עד לכפות הרגליים ומשם נחזור לצוואר ולגב  נמשיך עד לגב התחתון ננשום אל הגב התחתון והבטן התחתונה.

זה הזמן להרים את הידיים למרכז הלב לומר תודה על האנרגיה הנפלאה שבתוכנו וגם לעצמינו שהקדשנו זמן יקר לטיפוח והתפתחות פנימית שלנו.

אין צורך לדעת את כל התפקודים של כל חלק וחלק בגוף.  מספיק לשלוח לשם את החיוך והכרת התודה שלנו. הדבר החשוב הוא להתחבר להרגשה הטובה של החיוך הפנימי באופן כללי ובאותו אזור. כדאי לזכור שבהתחלה התירגול עשוי להיראות מאולץ אך עם הזמן הוא יהפוך ליותר טבעי, זורם ומאוד מהנה.

יניב שמעוני- יניב שמעוני מטפל מומחה ברפואה סינית דיקור וצמחי מרפא Dipl.ac.&c.h. מרכז "היגאיה"- פארק המים רעות.