בשבוע שעבר סיפרתי את סיפור הרייקי והתגלותו למערב. השבוע נדבר על הכלים שמיקואו אוסוי גילה כדי להפעיל את אנרגיית הרייקי. במהלך חיפושיו אחרי סימנים שיובילו אותו כיצד להתחבר לאנרגיית הרייקי, הוא החליט לעלות על הר קורימיה שביפן ונדר נדר שהוא לא ירד מההר עד אשר הסוד כיצד להשתמש באנרגיית הרייקי יתגלה לו. האגדה מספרת שבאחת מהמדיטציות שלו הוא חווה את ההתגלות של שלושה סמלים- המפתחות שדרכם ניתן להפעיל את הרייקי.  את ציורם  של הסמלים לא הבאתי כאן. המסורת מבקשת להעביר את הסמלים בתהליך של חניכה בלבד. זו ההבטחה שנתתי ביום שהמורה שלי לימד אותי את סמל המאסטר (השלב שאחריו ניתן ללמד את הרייקי ). כיום ניתן לראות את הסמלים גם באינטרנט.

שלושת הסמלים:
צוקוריי – הסמל צו'קוריי  פירושו הגברת האנרגיה –רכזו את הכוח כאן = היקום . בסמל זה משתמשים להגברת רמת האנרגיה -"מפסק האור". כאשר אנו עובדים עם אנרגיית הרייקי, אנו עובדים עם אור. הצו' קו ריי מגביר את רמת האנרגיה ויכולת ההכלה גדלה.  הצו' קו ריי מרכז את האנרגיה בנקודה אחת: כוח השמיים יורד למטה לכיוון האדמה, והספירלה  היא  הכוח הנשי או כוח האדמה.

שימושים נוספים של הסמל:
הטענה עצמית:
אפשר לצייר או לדמיין את הקו היורד לאורך עמוד השדרה ואת הספיראלה עוטפת את הגוף כולו,  ובכך למשוך אנרגיית רייקי מהיקום לתוך הגוף.  ניתן לעשות זאת במשך היום

בכל פעם שמציירים את הסמל יש לחזור על שמו שלוש פעמים ע"י ציור הסמל על הגוף.  האנרגיה תופעל ותימשך אוטומטית לגוף.

הגנה עצמית:
כאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה לא נעימה או קשה פיזית, נפשית, או רגשית, אפשר לצייר את הסמל בתוכנו או ממולנו כדי שישמש הגנה בפני אותה סיטואציה.

הגנה לאחר:
ניתן להשתמש בסמל להגנה על אחרים- גם חיות ועצמים.

טיפול עצמי:
ניתן לצייר את הסמל על כפות הידיים ואז לעשות את הטיפול בצ'קרות. אפשרות נוספת היא לצייר את הסמל על הצ'קרות כדי להפעילן ולמלא אותן.

תרופות:
הכנסת הסמל לתוך תרופות שאנו לוקחים כדי להטמיען בדרך הטובה ביותר ולהימנע מתופעות  לוואי. כמו כן ניתן לעשות רייקי למזון ולשתייה, להגברת האנרגיה וכוח החיות שלהם ולעזור לתהליך ההתמרה בגוף.

שימוש חופשי:
בכל מטרות החיים, בכל מקום ומצב בהם אנו זקוקים להגנה ועזרה.

 סיי-היי-קי- מפתח ליקום – אדם ואלוהים מתאחדים

סמל הרמוני.  משתמשים בו בעיקר לאיזון המערכת הרגשית. רוב המחלות המחלות הפיזיות נוצרות ממקור רגשי, משמש כמקור כמנוע למחלה עצמה. יש גם מצבים הפוכים: טראומה פיזית שמשפיעה על המצב הרגשי.

מה גרם למה? מה קודם? זו שאלה מורכבת שאין מקום לדון בה כעת. עם זאת, ניתן להבין כי הפיזי והרגשי לעולם מחוברים. עולם הרגשות הוא עולם מורכב ומסובך. למדנו שאין זה יאה לבטא את רגשותינו. פעמים רבות, יש את מה שאנחנו מרגישים ויש מנגד את המוסר וחוקי החברה . כל רגש מעיקרו נוטה לבטא את עצמו במרחב . זו תנועה אנרגטית מסוימת ששואפת להגיע לידי מיצוי.

כאשר התנועה לא מושלמת, הרגש לא מובע ונוצרת תקיעה אנרגטית רגשית. מצב זה לשיבושים  ולרעש פנימי. ככל שהרעש בתוכנו גדל,  ככל שהטראומות מודחקות, ככל שישנן תנועות לא גמורות-  כך חוסר האיזון גדל ומתעצם . כל חוסר איזון מתבטא בצורה שונה מאדם לאדם.

ברייקי, נטפל באמצעות הסיי היי קי נטפל גם במימד הרגשי . לעיתים, במהלך הטיפול יוכל המטופל לחוות רגשות מסוימים מהעבר.  כמטפלים, נאפשר לו לעבור את התהליך ולשחרר את הרגשות הכלואים בתוכו. האנרגיה זורמת למקום שבו הריפוי דרוש בכל הרבדים: הרגשי המנטאלי הפיזי והרוחני. שחרור הרגשות מביא לשחרור הלחץ שרבץ על הגוף, וכך מתאפשרת זרימה טובה יותר של האנרגיה.

בזמן שמטופל/ת לא מצליחים לבטא את רגשותיהם, נוכל להשתמש בסיי היי קי כדי לתמוך ולעודד את ביטוי הרגש שתקוע.

סמל זה עוזר לאיזון בין חלקי המוח – הימני והשמאלי. ניתן להשתמש בו כדי ללמוד, לחקור ולהשיג בהירות מחשבתית בנושאים שדרושה לנו הבנה חדשה בהם. יש המשתמשים בסמל על ספר מסוים במטרה שדרך הסמל, יתחברו לרמת ההכרה של הכותב, וכך יוכלו להבין טוב יותר את המסר.

ניתן לעשות שימוש בסיי היי קי לריפוי יחסים ולהביאם להתבטאות הגבוהה ביותר של מערכת יחסים. (לעיתים ההתבטאות הגבוהה של מערכת יחסים היא להפסיקה). נדגיש כי הרייקי אינו ניתן לשליטה במובן של מניפולציה על האחר. הוא פועל כדי למצות את היכולות והפוטנציאל הגדלים מאותו קשר.

הון-שזה-שו-נן- ללא עבר, ללא הווה  וללא עתיד.
סמל זה מיועד לריפוי מרחוק, לשליחת אנרגית רייקי לאדם הנמצא באזור אחר, או לעבר שלנו, למטופל וכמובן לעתיד. כאן אנחנו עובדים עם הגוף המנטלי שבאמצעותו, דרך הדמיון שמשמש כגשר בין המקומות, אנו לומדים להשתמש בסמל כדי לשלוח ריפוי מרחוק לאדם ספציפי.

ההון-שזה-שו-נן  עוזר לנו לנוע בין ממדי הזמן והמרחב. התודעה יכולה לנוע בחופשיות בין הממדים ובאמצעות הסמל לרפא טראומות וחסימות. אנו משתמשים בדמיון  כדי לראות את האדם שזקוק לריפוי נצייר את הסמל בעניי רוחנו ונשלח לו את האנרגיה.

*הערה – רייקי שולחים רק בהסכמת המטופל. כאשר האדם לא בהכרה, מבקשים אישור מאדם קרוב אליו.

ההון-שזה-שו-נן  בטיפול לאדם נוכח :
בטיפול הפיזי ניתן להשתמש בהון-שזה-שו-נן  כדי לחזור לעבר ולהתחבר לאירועים וטראומות. הסמל ישמש כסימולטור נוסף כדי להתחבר לאירוע. כאשר הרגש עולה, נוכל להשתמש ב סיי היי קי כדי לרפא את הגוף הרגשי. גם בטיפול עצמי נעבוד עם הסמלים:  צו' קו ריי  להגברת האנרגיה הפיזית  סיי היי קי  לטיפול ברגשות וההון שזה שו נן כדי להגיע לאותו מקום.

דוגמא:
נוכל להשתמש בהון שזה שו נן   כדי לשלוח לעצמנו ריפוי לעבר העתיד ויחד איתו את שאר סמלי הרייקי – ניתן להשתמש במצבים כמו פגישה חשובה, מבחנים, ניתוחים וכו'. האנרגיה תגיע לאותו מימד ותחל את פעולתה בזמן ההווה. בעולם התודעה העבר ההווה והעתיד הם אחד.

יניב שמעוני- יניב שמעוני מטפל מומחה ברפואה סינית דיקור וצמחי מרפא Dipl.ac.&c.h. מרכז "היגאיה"- פארק המים רעות.

עבודה או עבדות- האם ניתן להיות מאושרים בעבודה?

כולנו מחפשים להיות מאושרים ושמחים. חלק גדול מהפעולות שלנו מונעות מהרצון שחיינו יהיו טובים יותר ושנחווה יותר ויותר אושר והנאה. ישנם תחומים רבים דרכם ניתן לתאר את האושר: דרך מערכות יחסים, אושר במקום מגורינו, אושר בעבודה ועוד …

היום נתבונן על האושר מתוך נקודת המבט של העבודה שלנו. רובנו מבלים חלק נכבד משעות הערות בעבודה. חלקנו מבלים בה את רובן. האם לא הכרחי שבמקום כזה, בו אנו מבלים את רוב חיינו,  נהיה מאושרים ומסופקים?

התשובה כמובן ברורה: כן! הגיוני והכרחי שנמצא את האושר שלנו במקום עבודתנו מכיוון שאנו משקיעים בו זמן רב כל כך.

מחקרים מראים שרק אחוז קטן מהעובדים מרגישים מאושרים במקום עבודתם. הכוונה כאן גם לשכירים וגם לעצמאיים. רוב הנשאלים העידו שהם הולכים למקום העבודה מכיוון שהם חייבים להתפרנס וכי תנאי השוק מכתיבים את האפשרויות שלהם. רובם ענו כי אם הייתה להם אפשרות מעשית, הם היו מחליפים עבודה ומקצוע. חלקם מאשימים את התנאים במקום העבודה ולא את העבודה עצמה.

עבודה או עבדות?

מה ניתן לעשות, ואיך אפשר למצוא את האושר והסיפוק במקום העבודה שלנו?

רוב הנשאלים שלא  היו מרוצים ממקום העבודה ראו את העבודה כמקור פרנסה בלבד. כתוצאה מכך, הם חיכו רוב הזמן לסופי השבוע לחגים ולחופשים. לאנשים אילו העבודה הפכה לעבדות.

אלה שציינו שהם מאושרים ומסופקים, חשו שהם מגשימים את יעודם בעבודה, למרות שלעיתים העידו כי תנאי העבודה היו קשים אובייקטיבית.

לכן, אחת הדרכים החשובות ביותר למצוא אושר במקום העבודה הינה למצוא את היעוד שלך. "הגורל הנהדר ביותר, המזל הטוב והנפלא ביותר שיכול לקרות לאדם הוא שישלמו לו כדי שיעשה את הדבר שהוא אוהב לעשות" אברהם מאסלו.

כאשר היעוד נמצא, רוב המכשלות הופכות לשוליות והיעוד נמצא במרכז. כך האדם חש כל  יום מחדש בעת הקימה לעבודה, שהוא מגשים את ייעודו, את מטרת חייו. העשייה היומיומית בכיוון זה,  וגם המחשבה על העובדה הזו ממלאת את ליבו באושר וסיפוק.

דבר נוסף הוא ההתאמה בין מי שאנחנו בטבע הפנימי לבין העיסוק בפועל. בחלק גדול מהמקרים אין חיבור נכון בין התשוקה הפנימית והעבודה המעשית. כשזה קורה, אנחנו חווים את העבודה כמשהו משעבד שבו אנחנו כלואים.

במישור הרוחני, לעשות את העבודה של חינו זה הכרח, אפילו לא פריבילגיה, מכיוון שלעשות את היעוד שלנו זה הקוד הגנטי המוכתב לנו. כשאין התאמה אנחנו בעצם פועלים נגד הקוד הגנטי, ובכך משבשים את הזרימה הטבעית שלנו.

מוצאים את הייעוד

איך מוצאים את היעוד שלנו אם הוא לא ידוע לנו? הדרך הטובה ביותר היא לשאול את עצמנו מה גורם לנו אושר? מה מספק לנו משמעות? באילו תחומים בחיי אנחנו מרגיש שאנחנו חזקים?  כאשר נתחיל לחקור את השאלות, תתחיל להתבהר התמונה והכיוון יתחיל להיראות. כאשר אני משוחח על כך עם מטופלים, מיד קופצת המחשבה הלוגית שאומרת: אבל מה לעשות, צריך להיות מציאותיים ולשלם חשבונות, לא? התשובה היא כן. צריך להיות מציאותיים ולשלם חשבונות, אך להיות מציאותי אינו אומר להתכחש לטבע הפנימי. החיים לא פועלים בהפרדה בין היגיון לתשוקה פנימית. האתגר הגדול שלנו זה למצוא את החיבור בין הביטוי של התשוקה שלנו, הייעוד, לבין התנאים האובייקטיבים בחיים.

אחד החוקים האוניברסליים אומר ש "כאשר אנחנו עושים את ייעודנו, היקום כולו נמצא מאחורינו". אנו גם נהנים וגם מקבלים עזרה.

בואו נחשוב לרגע איזה בעל מקצוע יהיה טוב יותר ויגיע לרמת התפתחות ומיומנויות גבוהות יותר? ברור כי זה יהיה אותו אחד  שחש שזה הייעוד שלו. נוכל לראות שהוא מקבל יותר עבודה מזה שעובד כי הוא צריך להתפרנס. אפשר לחשוב על מטפל או רופא שעובדים כי הם מרגישים שזה ייעודם, וכאלה שעובדים כי הם צריכים להתפרנס. לאיזה מהם אתם הייתם רוצים ללכת בעצמכם?

חשבו על אמא תרזה שעבדה בבתי החולים בתת תנאים בהודו בתוך הזוהמה והלכלוך. האם היא הייתה מוטרדת מזה, או שהיא הייתה מאושרת על ההזדמנות שנפלה בחלקה לעזור ולרפא את החולים ממצוקותיהם?

אצל רבים מאיתנו הבעיה נמצאת באופן שבו מפרשים את מה שקורה. בואו נסתכל על עובד ניקיון שחש שבעקבות הניקיון שהוא עושה, האנשים במשרד יוכלו להתחיל את עבודתם באופן נעים וכיפי ובכך הוא בעצם משפר את מצב הרוח שלהם ותורם לאושר הפנימי שלהם. לעומתו עובד הניקיון שמגיע לעבוד כי זו העבודה שמצא והוא צריך את הכסף למחייתו. עכשיו נחליף בעיני רוחנו את עובד הניקיון בעורך דין:   אחד רואה בעבודתו שליחות ציבורית וחש שהוא תורם לעשיית הצדק והטוב בארצו, ולעומתו עורך הדין שמגיע למשרד כי זו משרה מכובדת ששכר נאה לצידה. מי מבין שניהם יהיה מאושר ומסופק יותר ומי סביר להניח יהיה מצליח יותר? נוכל כמובן לשחק עם הדמויות בראשנו ואולי גם נסתכל על עצמנו,  איך  אנחנו רואים אותנו?  האם האופן שבוא אנחנו תופסים את עבודתנו מעצים אותנו מאפשר לנו להרגיש טוב יותר?

מתוקף תפקידי כמנהל בית ספר לרפואה משלימה, נפגשתי עם מאות אנשים שהגיעו לראיונות לימודים לשם שינוי מקצועי ואולי הגשמת חלום לעסוק ביעוד שלהם. יכולתי להרגיש כבר מהדקות הראשונות של הפגישה מי הולך להגשים את יעודו ומי בא להעמיק את השכנוע העצמי שלו שהוא לעולם לא יוכל לעסוק בזה כי ….. אלה שבאו עם גישה מקדמת כזו שמחפשת את האפשרות לשינוי ורוצה אותו,  התקדמו בצורה מרשימה ביותר בלימודיהם ואף הפכו למטפלים מצליחים (כאן במודיעין). כמובן שהיו את אלה שדאגו להסביר לאורך כל תקופת לימודיהם למה אי אפשר להתפרנס מהעיסוק החדש שלהם. שתי הקבוצות צדקו וכל אחת הוכיחה את טענתה.

הנרי פורד אמר: "אם אתה חושב שאתה יכול או חושב שאתה לא יכול, בכל מקרה אתה צודק".

נזכור כי האושר במקום העבודה שלנו תלוי בתפיסה שלנו אותו, במציאת היעוד האמיתי שלנו ובשאלת השאלות הנכונות. אני ממליץ לשבת עם חבר או חברה או מטפל, ולבקש מהם לשאול אותכם את השאלות הבאות כדי לדעת מה טוב עבורכם. למשל:

מה גורם לי להרגיש טוב? מה אנחנו מחשיבים כבעל משמעות? באיזה אופן אתה תורם בעבודתך?

מהי המתנה שאתה מביא לעולם? איך היום יום העבודה שלך הופך ליום משמעותי ומספק?

השתמשו ביצירתיות כדי להעלות שאלות נוספות כדי לכוון את תודעתכם לעבר הגשמת היעוד והאושר הפנימי במקום עבודתכם. זוהי זכותנו וגם חובתנו להיות מאושרים כאן ועכשיו.

מאת: יניב שמעוני- יניב שמעוני מטפל מומחה ברפואה סינית דיקור וצמחי מרפא Dipl.ac.&c.h. מרכז "היגאיה"- פארק המים רעות.

היה לי מורה שהיה אומר בזמן המדיטציה " מותר ליהנות.  לא הרבה אנשים יודעים את זה".

גם כשהייתי עם עיניים עצומות, יכולתי לחוש בו, מחייך לו בהנאה.  כנראה הוא אמר את זה גם לעצמו.

לעיתים נראה שהחיים כופים עלינו שגרת מרוץ אחרי העיסוקים שאף פעם לא נגמרים. אנחנו רצים ורודפים ולעיתים שוכחים אחרי מי ומה ולמה בעצם, אבל לא עוצרים  לחשוב. ממשיכים לרוץ, כי ככה התרגלנו .

המורה שלי למדיטציה שאל אותי פעם: לאן אתה רץ? כמובן שהייתה  לי תשובה מוכנה מראש: אני צריך להספיק לכאן ולשם, להגיע למקום עבודה וכו … אבל הוא לא  נתן לי את ההזדמנות לענות ומיד אמר: עצור. אל תענה לי תשובה מוכנה מראש. תשאל את עצמך בכנות וברצינות, לאן אתה רץ? מה אתה מנסה להשיג? שוב רציתי לענות מיד והוא כהרגלו הזכיר לי בשקט: עצור. אל תענה מהר מדי. תהיה עם השאלות שלי קצת. תן להן זמן, תן להן מקום בתוכך. אפשר להן להיות כמו זרעים ותן לזרעים הללו את הזמן הדרוש להתפתח מעצמם. כשהם יתפתחו, תהיה בתוכך ידיעה מסוג אחר, ידיעה שתשנה אותך לתמיד.

נשארתי בלי מילים. אף פעם לא שאלו אותי שאלה מבלי לצפות לתשובה. הרגשתי את הראש שלי מתרוקן. ללא מילים הסתכלתי עליו ולא היה לי מה לומר לו. ידעתי שכל מה שאומר יהיה חסר חשיבות, כי כרגע אני מרגיש משהו שקשה להסביר  אותו במילים.

 הוא הציע לי לצאת לטיול קצר בגינה שליד הבית שלו. בחוץ היה מעונן ורטוב. האוויר היה נקי אחרי הגשם. הלכנו בשקט והרגשתי את עצמי דרוך וקשוב וללא מתח- תחושה שאני לא כל כך מכיר. שמעתי את הצעדים שלנו ואת כל הצלילים והרעשים שמסביבנו: מכוניות, אנשים מדברים, ציוץ הציפורים ילדים שרצים ומשחקים… היה נראה שכל מה שקורה בחוץ הוא כמו מנגינה הרמונית שגורמת לי להיות בשלווה פנימית עמוקה יותר. הוא הסתכל עליי וראה שאני שקט. היה משהו במבט שלו שכאילו אמר לי ללא מילים: כן זה המקום שמגיעים אליו שמפסיקים לרוץ. תהיה בו תלמד אותו תתיידד איתו.

 איך לשמור על התחושה שלא תעלם?

חשתי מלאות מעורבת בשקט עם הנאה גדולה שכמוה לא חוויתי  מעולם. זה היה מפתיע ויחד עם זאת טבעי ביותר.  הבטחתי לעצמי שאשמור את התחושה הזו לתמיד ושאפסיק לרוץ ולנסות להשיג דברים כל הזמן. אז  החלו להיכנס מחשבות לתוכי שהנושא שלהן הוא איך לשמור את התחושה הזו ומה לעשות שהיא לא תעלם. מצאתי את עצמי מתחיל לחשוב, וככל שחשבתי על זה יותר כך התחושה הלכה והתפוגגה לה .

הוא הביט בי משועשע ושאל מה קרה ? אמרתי לו שהתחושה הטובה עוזבת אותי ומה עליי לעשות כדי לשמור אותה?

הוא ענה : תחזיק אותה חזק. אל תיתן לה ללכת, והיה נראה שהוא עומד להתפרץ בצחוק היסטרי, אך הוא ממש התאפק, כנראה כדי לא לפגוע בי. עם זאת, דרך המבט שלו, ראיתי כמה זה מגוחך לנסות להחזיק את התחושה הטובה ולקוות שהיא אף פעם לא תלך ותישאר  איתי לנצח. כשראיתי את זה בעצמי יכולתי להשתחרר מהכבדות העצמית שלי ולצחוק על עצמי. טוב, הוא כמובן הצטרף לחגיגת הצחוק. זה היה צחוק משחרר ומענג. אף פעם לא חשבתי שאוכל ליהנות כל כך מההתפוגגות של תחושה כל כך נעימה, דבר שבדרך כלל היה מכניס אותי לדכדוך. אחרי שהצחוק חלף לו חזרנו לביתו ונפרדנו לשלום. היה נראה שכל מילה תהיה מיותרת אחרי החוויה שעברתי איתו.

מילים יפות של נזירים

נשארתי עם  הזיכרון של החוויה  הזו וניסיתי להבין מה היה שם. איך יכול להיות שלכאורה לא השתנה דבר במציאות החיצונית שלי, ויחד עם זאת חשתי שעברתי למימד אחר, שבו טוב להיות. מין אושר אין סופי, ממש כמו שמורי הזן חוזרים ואומרים: "האושר נמצא בפנים. עלינו רק לעורר אותו. כל מה שאנחנו רוצים נמצא בתוכנו. עלינו רק להכיר בזה".

שמעתי וקראתי את הדברים אלא פעמיים רבות אך הם תמיד נראו לי מילים יפות שאולי רק הנזירים מגיעים אליהם ולא אני יניב שגר כאן במודיעין. אבל, כשהחוויה הגיעה, היא נראתה מופלאה וטבעית בו זמנית.

הבנתי  שאני לא   יכול ליצר את התחושה הזו, אלא יכול רק להביא את עצמי אל המקום הנכון עבורי, וכשאני נמצא בשקט עם עצמי, אני פתוח לקבל את מה שמגיע. לעיתים מזומנות מגיעים מצבי תודעה ממלאים ומחזקים. הבנתי שעלי לפתוח את החלונות הפנימיים שלי ולאפשר לרוח להיכנס דרכי.

 אז איך עושים את זה ?

הסוד הראשון הוא ללמוד לעצור מלהשיג, לעצור את המרוץ האין סופי של להשיג ולצבור עוד ועוד. יכולתי לראות שהדרך הזו לא מובילה לשום מקום – הרי תמיד יש עוד משהו להשיג.

הסוד השני הוא ללמוד לעצור את פעילויות הסרק – ישנן המון פעילויות שהינו מסתדרים טוב מאוד בלעדיהן. פעילות זה משהו שלו נגמר כמו לרוץ אחרי הזנב של עצמינו .פעולה זו תנועה חשובה שדרכה  אנחנו גדלים וצומחים. כאשר אנחנו פועלים פעולה, בדרך כלל התחושה הי מאוד טובה. כשאנחנו עושים פעילות- לא תמיד…

הסוד השלישי הוא ללמוד  לעצור ולהיות – למעשה ללמוד להיות קשור לשתי הפעולות הראשונות. כאשר אנחנו לומדים לעצור ולהיות, אנחנו נפתחים אל המציאות הרחבה והמספקת שבתוכנו. אני חייב להודות, שעבורי, זה השיעור המעניין ביותר ולדעתי גם השיעור הנכון בדיוק המתאים לתקופתנו.

במנזרי הזן כשמגיע תלמיד נלהב אל הזן מאסטר לקבל את ההנחיות שלו לקראת התרגול הרוחני, הוא אומר לו: אל תעשה דבר. פשוט תהיה.

פשוט להיות. אני מזמין אותכם השבוע ליהנות מהפשטות של להיות. נלמד לעצור את הפעילויות האין סופיות שלנו, נעצור את הרצונות להשיג את מה שאין ונאפשר לנו להירגע את תוך עצמנו ופשוט להיות. אפילו לפרק זמן קצר מאוד.

מאת:  יניב שמעוני- מטפל מומחה ברפואה סינית דיקור וצמחי מרפא Dipl.ac.&c.h. מרכז "היגאיה"- פארק המים רעות.

התורה ההודית מלמדת, כי הצ'אקרות הן מרכזים אנרגטיים המקשרים בין העולם הפיזי לבין העולם הרגשי והעולם הרוחני. מרכזים אלו פזורים לאורך הגוף, ופועלים בצורה ספירלית. במבט מהצד הם נראים כגלגלים, ולכן נקראו צ'אקרות- שפירושן בסנסקריט- גלגל.

בגופנו קיימות שבע צ'אקרות מרכזיות ועוד מספר רב של צ'אקרות משניות. לכל צ'אקרה, בהתאם למיקומה, ישנו תפקיד המיוחד לה ואזור שליטה פיזי רגשי ורוחני.

אז מה היא צ'אקרה? הצ'אקרה דומה לממיר, למרכז כח אלקטרו-מגנטי המווסת את פעילות הגוף האנרגטית מסביבו. כדי להפעיל את הצ'אקרה או לאזנה, ניתן להשתמש במודעות תוך הנחת ידיים, שימוש באבני מרפא, תדרי קול מסוימים, מוזיקה, צבעים וכו'.

כאשר נפגעת תפקודה של צ'אקרה, עלולים להפגע גם אותם אברים, רגשות, או התבטאויות רוחניות הקשורות אליה. זהו מעגל בו כל אחד מהאלמנטים עלול להפגע וגם להשפיע בעצמו.

כל צ'אקרה משפיעה גם על צ'אקרות אחרות. כאשר צ'אקרה חסומה או לא מתפקדת, תיקח צ'אקרה אחרת את תפקודה. כשיש חוסר במקום אחד, כלומר עוברת מעט אנרגיה, במקום אחר יהיה עודף, כלומר תעבור הרבה אנרגיה.  הרעיון המרכזי הוא להגיע לאיזון בין הצ'אקרות כך שתפקודן יהיה תקין והרמוני.

ואלה הצ'אקרות המרכזיות:  צ'אקרת הבסיס- השורש.  צ'אקרת המין.  צ'אקרת מקלעת השמש. צ'אקרת הלב.  צ'אקרת הגרון. צ'אקרת העין השלישית. צ'אקרת הכתר.

המרכז הראשון – צ'אקרת השורש   

היסוד: אדמה.
צבע: אדום חום אדמדם כצבע החמרה.
חוש: ריח.
תפקוד: שייכות.
מיקום: אזור חיץ בין הנקבים (בין אברי המין לפי הטבעת).
צליל: תופים רקיעות ברגליים, מוזיקת ילדות צליל השירה "הו".
אברים נשלטים: המעי הגס היורד, רקטום, פי הטבעת, גפיים תחתונות, בסיס האגן, אזור הסקרום, עצם העוקץ ושלפוחית השתן.
בלוטה הורמונאלית: אשכים.
כיוון האנרגיה: כלפי מטה.
סימפטומים: כל חוסר איזון באותם איברים שצוינו.

אופי הצ'אקרה:

השורש כשמו כן הוא. בדומה לעץ המשריש את שורשיו עמוק באדמה והוא הבסיס הבלעדי,  המערכת עליו העץ נשען. ללא הבסיס האיתן, לא יוכל העץ לצמוח, להתפתח הלאה ולגבוה. כך גם האדם זקוק לבסיס ולעוגן, ל"עמוד שדרה". צ'אקרה זו מתפתחת ומתעצבת בשלבים הראשונים של החיים, שלבים בהם התינוק לומד להכיר את העולם באמצעות החושים והתכונות הבסיסיות ביותר: אוכל, ריח, מגע, ביטחון קיומי והישרדותי.

בשנים הראשונות מרגיש התינוק חשוף וחסר ביטחון בעולם, והוא זקוק לתמיכה, להקשבה לאישור על קיומו כפי שהינו, כפי טבעו המיוחד. אישור זה ניתן מההורים שהם הדמות הראשונה המייצגת עבורו את העולם הגדול.

 במצב הראשון, האופטימאלי, היחסים בין התינוק להוריו אופטימאליים גם הם, והתינוק קיבל את "החומרים הנכונים" הדרושים להתפתחותו, פיסית ורגשית. במקרה זה תתפתח צ'אקרת השורש, הבסיס, לשורש חזק ואיתן, והאדם הבוגר יחוש חיבור ושייכות למקום בו יימצא ביטחון בסיסי שהכל בסדר ושהוא בסדר כפי שהוא. כאשר הוא יעמוד בפני אתגרי הישרדות, יוכל לתפקד ביצירתיות ובאופטימיות.

 במצב השני, כאשר היחסים הראשונים עם העולם לא היו נכונים, התינוק לא קיבל את החומרים להם הפיסיים ו/או הרגשיים להם נזקק, תתפתח צ'אקרת בסיס חלשה ולא מאוזנת. בבגרותו יסבול אדם זה קשיים בתחושת השייכות למשפחה, לחברה ולתרבות. הקושי יכול לבוא לביטויו בשתי דרכים שהן קצוות של אותה הקשת: האחת קיצוניות של חוסר שייכות מוחלטת, והשנייה עודף באותם תכונות כפיצוי.

 סימפטומים:

כדי לאזן את צ'אקרת השורש יוצר האדם מערכות יחסים חלופיות שמנסות לספק לו את החומר החסר כמו למשל, מערכת יחסים זוגית, בין בעל לאישה, יכולה לספק תחושה של שורשיות, בית ומידה מסוימת של שייכות. או לחלופין, הזדהות מוחלטת עם מקום עבודה, עם החברה בה הוא חי.

כאשר מסיבה כלשהי מתערערת המערכת החלופית, אם עקב פיטורים ,גירושין וכו' , יחוש האדם כאילו האדמה רועדת תחתיו וכל עולמו נחרב עליו. זהו זעזוע עמוק בבסיס הווייתו. יסודות הבניין עליו מושתתים חייו רועדים והוא נמצא במצב הישרדותי של היסטריה.

 טיפול:

במצב זה ייטב לאדם ללכת יחף על האדמה, לשמוע מוזיקת תופים קצבית או מוזיקת ילדות, כיווץ פי הטבעת, עיסוי רפלקסולוגי וטיפול בקרסוליים. כמובן מדיטציה וכניסה פנימה כדי להזין ולנקות את צ'אקרת הבסיס.

 יניב שמעוני- יניב שמעוני מטפל מומחה ברפואה סינית דיקור וצמחי מרפא Dipl.ac.&c.h. מרכז "היגאיה"- פארק המים רעות.

אנרגיה היא המשאב העיקרי לצורך הפעילות היום יומית. כשרמת האנרגיה הזמינה שלנו גבוהה, כל המערכות הפנימיות עובדות בצורה האולטימטיבית. אז יש לנו כוח לפעול, לעבוד טוב יותר, להוציא תכניות מין הכוח אל הפועל. אז אנחנו נהנים מבריאות טובה, מצב רוח מרומם ושמחה לחיות את החיים.

כמטפל ברפואה הסינית אני שם לב שאצל חלק גדול ממטופלי ישנו מחסור באנרגיה הבא לידי ביטוי בסיפטומים רבים כגון: עייפות, רצון לישון, קשיי קשב וריכוז, בעיית השמנה, יציאות לא סדירות ועוד ועוד ….  חוסר האנרגיה גורם לעמידות גוף נמוכה, מה שמהווה כר פורה ליצירת מחלות ותסמינים שונים.

לכן, במקרים של אנרגיה מדולדלת, אני מיד מתחיל בטיפול להגברת האנרגיה וחיזוק המערכות הפנימיות. ובחלק גדול מהמקרים טיפול מוביל לריפוי והקלה משמעותית במצבו של המטופל .

ישנם גורמים רבים אשר משפיעים על רמת האנרגיה שלנו. אחד מהגורמים החזקים והברורים ביותר, הוא אורח החיים שלנו. דווקא גורם זה, שבתאוריה יש לנו שליטה מלאה עליו, הרבה פעמים נמצא מחוץ לשליטתנו. אנו משרישים הרגלים לא בריאים, לא בוחנים את עצמנו מספיק, לא באמת רוצים לדעת איפה או לראות באמת- עד כמה אנחנו אחראים לדרך שבה אנו חיים וכיצד אנחנו יכולים לשנות אותה.

לפעמים- הדבר הטוב ביותר הוא להסתכל לעצמנו בלבן שבעיניים ולבדוק: האם אורח חיינו תומך בנו או מחליש אותנו?

לפעמים מצחיק שדבר פשוט כמו סדר, יכול להשפיע באופן מדהים על משק האנרגיה שלנו. חשבו כמה פעמים בזבזתם שעה במרדף אחרי מסמך, שהיתה נחסכת לחלוטין אם הייתם מקדישים חצי דקה לתיוק המתאים שלו. אנרגיה מתבזבזת בכמויות מטורפות כשאנחנו דוחקים את עצמנו לבצע משימה במהירות ובלחץ ברגע האחרון, למרות שבתכנון מתאים היינו מבצעים אותה ברוגע ובנחת לפני הזמן. הכל זה עניין של השקעה ותמורה- נשקיע עכשיו דקה או שעה, נחסוך אחר כך שעה או יממה….

לכן, חיברתי שאלון שעוסק בבחינת אורח החיים שלנו. לא תמיד השאלות נעימות- האם אני שמח לומר על עצמי שאני לא ממש טיפוס מסודר? האם קל למישהו להודות שהוא לא ממש שמח בחייו? האם  אני אדם שנוהג לשקר לעצמו בתחומים שונים ושאלון כזה עלול לגרום לי לבחון את עצמי באמת?

אני לא מומחה בכתיבת שאלונים, ואין לכם מה לצפות לשאלון מקצועי למהדרין. אבל, השאלות כאן נוגעות לניהול רוב תחומי החיים שלנו, באופן פשוט והגיוני.

האם תופתעו כשתראו את ניתוח הנקודות?

דרגו את תשובתכם לכל שאלה פי המפתח הבא:

3 כמעט תמיד

2 לעיתים קרובות

1 לעיתים רחוקות

בואו נתחיל:

–          שעות העבודה שלי מתוכננות ואני לא מוצא את עצמי עובד שעות נוספות במפתיע יותר מפעם בשבוע.

–          זמני השינה שלי דומים בכול יום.

–          סדר הוא מרכיב עיקרי עבורי, ואני מנהל את המטלות שלי בלוח זמנים זמנים קבוע.

–          אני מטפל במשימות שלי בהקדם האפשרי ללא דחייה- גם באלה שלא כל כך נעימות לי….

–          אני מקפיד לסדר את המגירות שלי למציאה של דברים בקלות ובמהירות.

–          אגירת רגשות שליליים? לא בבית ספרנו. יש דרכים לשחרר ולתקשר אותם החוצה באופן נאות.

–          אני יודע מה אני מרגיש,  וער לרגשותי ביחסי עם הזולת.

–          אני מודע לחולשות שלי, מקבל אותן ורואה אותן ככלי שדרכו אני לומד ומתפתח.

–          אני מתנהל בהנאה וביצירתיות  עם כסף.

–          המאזן שלי בבנק יציב. אני חי בתחושה שיש לי מה שאני צריך כדי לחיות טוב.

–          אני יודע איך לתכנן את מצבי הפיננסי.

–          הבית שלי מאורגן ומסודר. הכל נגיש עבורי.

–          עבודות הבית מתנהלות עבורי בצורה זורמת ומסונכרנת, בקלות ובטבעיות וללא מאמץ.

–          אני תמיד נצמד לרשימת קניות וכמעט אף פעם לא חורג.

–          אני עומד בלוחות זמנים ולא נדחק לדקה התשעים.

–          אני בקשר עם בני משפחתי ומודע היטב למצבם האמיתי (ולא למה שאני רוצה שיהיו או שנוח לי לחשוב שהם מרגישים/חושבים…)

–          יש איזון בין הזמן שאני משקיע בעבודה לבין זמני הפנוי.

–          אני מנהל את חיי הרגשיים באופן המאפשר לי לחיות טוב ומשוחרר.

שלב החישוב:

43 -51 נקודות : נראה שאתם מתנהלים ביעילות ומנצלים את האנרגיה שלכם בצורה יעילה. זה בתורו תורם למשק אנרגיה נכון, לשקט נפשי ולביטחון עצמי.  כיף לכם לעשות ולהיות באינטראקציות עם אחרים.

42-36 נקודות  : הדברים מתנהלים באופן כללי לפי רצונכם.  ישנה התאמה בין הרצונות למעשים בפועל, מה שמעניק לכם שליטה על חייכם, אולם יש לכם נטייה להזניח תחומים אשר אותם אתם מגדירים כפחות חשובים. לעיתים הם מצטברים- אם זה בתחום הרגשי או בתחום המעשי,  וגורמים לתחושת לחץ ומועקה. שימו לב כיצד אתם יכולים להתנהל איתם בצורה יעילה יותר כך תרגישו מרוצים ושלווים יותר.

35-26  נקודות : סדר וארגון הם לא הצד החזק שלכם.  אתם מוצאים פערים גדולים בין הכוונות שלכם לבין התוצאות בפועל, דבר היוצר תסכול ותחושה של אי שליטה בחייכם. במצב זה האנרגיה שלכם מתבזבזת ומותשת. חשוב להתחיל ללמוד כיצד להכניס סדר והרגלים  חדשים לתוך חייכם. כך תרגישו שהחיים חוזרים לשליטתכם תהיו ערניים יותר וההתלהבות תחזור לליבכם.

25-17 נקודות : ישנו בלבול.  החיים נראים קשים ומאתגרים מאוד. אין ממש יכולת לעשות דברים מפני שהאנרגיה אינה ממוקדת. ההחלטות שלכם לא נלקחות ברצינות אפילו על ידכם, ואפילו אתם הפסקתם להאמין לעצמכם.  חשוב מאוד להיעזר  בחבר קרוב או במטפל שיעזור להתארגן ולנהל את ענייניכם באופן שיעשה לכם טוב. כך תשמרו על האנרגיה שלכם ובהדרגה תלמדו להביא סדר וארגון לחיים. כך תחזירו את הביטחון העצמי, האנרגיה הטובה והשלווה הנימית .

ולסיכום:

החיים בעידן המודרני מזמנים לנו תחומים רבים אליהם אנו נדרשים להפנות אנרגיה. זו ממש אמנות, לאפשר לאנרגיה לזרום בתוכנו ללא  מאמץ והתנגדות. תרגול עוזר בכל תחום, וגם בתחום הזה. לכן, חשוב לזהות באיזה ערוץ מתבזבזת האנרגיה שלנו באמצעות השאלון,  ולנתב את תהליך הריפוי לעבר הנושא הנדרש. חשוב לזכור שהתוצאות משקפות את המצב שלך היום. עם קצת עבודה ותרגול- מחר יכול להיראות שונה לחלוטין.

העתיד קשור להחלטות שנקבל היום, כאשר אנחנו מגלים ורואים את התחומים בהם אנחנו מבזבזים אנרגיה. זוהי הזדמנות נפלאה לעשות שינוי ובכך לשפר את חיינו.

מאת:  יניב שמעוני- יניב שמעוני מטפל מומחה ברפואה סינית דיקור וצמחי מרפא Dipl.ac.&c.h. מרכז "היגאיה"- פארק המים רעות.

ההודים התייחסו ליחסים  המופלאים שבין הגוף והנפש לפני אלפי שנים, בכתבי הוודות, ואצלל הסינים- באמצעות הרפואה הסינית שם הם מתארים את היחסים ההדוקים בין הגוף לנפש .

למעשה עבור ההודי והסיני בכלל לא היו קיימים הבדלים והפרדות בין הגוף לנפש.  מבחינתם החיבור הזה הוא ברור מאליו, ולא מדובר במיסטיקה,  אלא בתפיסה רציונלית מובנת מאליה, שזהו חיבור המהוה את השלם. במערב לעומת זאת, רגילים לחלק  ולהפריד, גם בתפיסה של הגוף והנפש.

בחרתי הפעם דווקא להסתכל על נושא הגוף נפש דווקא מתפיסה מערבית- דרך גישה שהחלה את דרכה במאה הקודמת בזמן תקופתם של פרויד ויונג .

אפשר לומר  שהאדם  המרכזי שגרם לגילויים המשמעותיים בתחום החדש יחסית למערב, היה ויליאם רייך.   רייך היה הפסיכואנליטיקאי הראשון אשר גילה את הקשר בין השניים ושילב אותו בעבודתו, כחלק אינטגרלי בטיפול.התגליות שלו היו פורצות דרך ופתחו ענף שלם של שיטות טיפול המחברות בין הגוף לנפש .

רייך הבחין שכאשר האדם מביע את רגשותיו הפנימיים הוא משתחרר, ומושפע גם במישור המנטאלי, וגם ברמה הפיזית.

הוא ראה קשר ישיר בין תהליך הנשימה לבין היכולת לבטא רגשות, ובין היכולת לבטא רגשות לשחרור תסמינים ובעיות גופניות ונפשיות. הוא הבחין גם במעגל ההפוך של עבודה ושחרור הגוף על ידי עיסוי רקמות עמוק או כל עבודה של תרפיה עמוקה במגע, ובין שחרור רגשות שהיו תקועים בתוך רקמות השרירים. ברגע שהמטפל עבר על האזור החסום והרגש שהיה אגור בתוכו השתחרר, השחרור היה עמוק מכיוון שהוא היה גם פיזי וגם רגשי .

מכאן הוא הבין שאם הגוף מושפע מהנפש והנפש מושפעת מהגוף, קיים קשר בין צורת הגוף לבין מי שאנחנו. מובן לנו שכולנו שונים במראה החיצוני- זאת עובדה קיומית, אך מה שהתברר לרייך זה שהצורה החיצונית שלנו, מעבר לכך שהיא מבדילה אותנו, גם מספרת לנו מי אנחנו. האופן שבו הגוף בנוי מספר על האופי והטבע הפנימי שלנו .

רייך פיתח שיטה לקריאת הגוף כדי להבין את אישיות האדם, ולאחר ההבנה המלאה של האישיות, ניתן לאותו אדם הטיפול המדויק.

על פי חקירתו של רייך, אנשים שהיו להם חוויות ילדות דומות  בזמנים דומים, פיתחו מבני גוף דומים.   כך הוא גילה דפוסים שחזרו על עצמם ומיפה את השיטה .

לדוגמה : ילד אשר לא הביע את רגשותיו וקיבל מסרים במודע או שלא, שלבטא רגשות של צער ועצב זה דבר אסור, יכול לפתח מבנה גוף אשר מכונס בחלק העליון של החזה הכתפיים מעט מוטות קדימה כאילו רוצות לסגור את בית החזה כדי להגן ולשמור על הלב ולשלוט בנשימה. אם נושמים טוב ונכון הרגשות יכולים לצאת. אם אסור לבטא רגשות החזה נסגר ואז אפשר לשלוט על מה שיצא ואיך שהם יצאו.

ברמה הגופנית רפואית מבחינים במצבים כאלה באחוז גבוה ביותר של בעיות נשימה כמו אסטמה ברונכיט וכדומה.

הטיפול עם רייך יהיה לפתוח את בית החזה, לאפשר זרימה תקינה של אויר פנימה ובכך לשחרר את הרגשות העצורים ולאפשר זרימה חופשית של אנרגיה. כשהזרימה מושגת האדם חש הקלה גדולה מאוד, ולעיתים אף הבראה ממחלות נשימה .

גישה זו גורסת שכל המחלות מקורן בגופנפש ומצבו הגופני של האדם ישפיע על מצבו הנפשי, כמו שהמצב הנפשי ישפיע על הפיזי. דעה זו נתמכת על ידי מחקרים רבים אשר מראים את הקשר בין מצב התודעה  לבין  מערכת החיסון, הלב וכלי הדם, המערכת ההורמונאלית הכל קשור ברשת אחת מושפע ומשפיע זה על זה.

הגוף שלנו הופך להיות האוטו ביוגרפיה שלנו, המספרת לנו ולעולם את סיפור חיינו, את הלחצים הגדולים והקטנים, את האכזבות והשמחות את הרגשות שלא זכינו לבטא ואת אלה שאנחנו כן מרשים לעצמנו להוציא. הגוף מספר לנו עד כמה אנחנו מוכנים לחיות, עד כמה אנחנו מרשים לעצמנו להרגיש הנאה ושמחה בליבנו. כל זאת משתקף וחקוק בגופנו.  זוהי תעודת הזהות האמיתית שלנו המצביעה על מה שיש עכשיו.

יחד עם זאת, הגישה וההבנה של גישת רייך והמטפלים בגישת הגוף נפש, חוזרת ואומרת  לנו שמטרת האבחון וההסתכלות על הגוף היא לזהות באופן מדויק את הבעיות שלנו כדי שנוכל לטפל בהן בדרך המהירה ביותר. כאשר מטפלים בבעיה הדפוס משתחרר, לבעיה שהייתה אין סיבה להמשיך ולהישאר ובחלק גדול מהמקרים היא פשוט נעלמת. גישה זו אומרת שאנחנו בתהליך השתנות וניתן ורצוי לשחרר את הדפוסים המעיקים עלינו ובכך ישתנה מבנה גופינו. הגוף יעבור ארגון מחדש וכאשר נעזרים בבעל מקצוע מתאים, התהליך הופך להיות משמעותי ביותר .

זהו מסע שבו אנו נעים לתוך הגוף, מבקרים חלקים שונים שומעים את הסיפורים של כל חלק, מאפשרים ביטוי כשצריך, ואחרי כל מסע כזה חוזרים עם תחושה עמוקה יותר של חיבור לעצמנו. כך מתפתחת ההבנה והחוויה שאני וגופי אחד הם,  ומתפתחים הקשר והשלום הפנימי .

השבוע בואו נתאמן ביחד על הסתכלות על הגוף ומה הוא אומר לנו:  כשאתם פוגשים אנשים, שימו לב אליהם, למבנה גופם, מה הוא אומר לכם?  שימו לב מה אתם מרגישים. חשבו על האפשרות שיש לכם חושים מחודדים ואתם יכולים להרגיש ולקבל מסרים מהאחר.

אתם עשויים להיות מופתעים לגלות כמה אינפורמציה תוכלו לקבל על עצמיכם ועל אהוביכם.

אני מאחל שכל הידע הזה יוביל להתפתחות ולריפוי פנימי.

מאת:  יניב שמעוני- יניב שמעוני מטפל מומחה ברפואה סינית דיקור וצמחי מרפא Dipl.ac.&c.h. מרכז "היגאיה"- פארק המים רעות.

בדיוק ברגע הזה כשחוזרים לשגרה, אחרי שבראש השנה בדקנו עם עצמנו מה אנחנו רוצים שיקרה בחיינו השנה, ביום הכיפורים ערכנו חשבון נפש ובו שאלנו את עצמנו מה אנחנו רוצים להוציא מחיינו ועל מה אנחנו סולחים לעצמנו ולאחרים, בסוכות תרגלנו את הארעיות בחיינו וההודיה על כל מה שיש והכנסנו שמחה שאינה תלויה בדבר, ככוח שיניע את כל התהליך, נותר לנו כעת רק לצאת לדרך ולחיות את החיים שאנחנו חולמים לעצמנו.

רגע, אבל איך?

מה לעשות אחרת כדי שהשנה תראה אחרת? המשך קריאה…

לחיות בענווה נשמע משפט שכבר לא שיך לתקופה שלנו ,זה נראה אידיאולוגיה שאולי נכונה לתקופה של עד לפני 30 שנה אך היום נראה שההיפוך שלה השתלט עלינו

המרוץ אחרי הכסף, המעמד, הקרירה והרכוש הפך להיות אצל מרבית האוכלוסייה כמרכז החיים.

ומה הבעיה עם זה ? אף פעם אין מספיק ולפעמים לא חשוב כמה יש באמת אלא מה הייתי רוצה שיהיה לי וזה מכניס לאי שביעות רצון תמידית של עוד ועוד ורק אם נשיג את זה אז

נרגיש טוב וכמובן לאחר שמשיגים את הדבר מתגלה השקר של הציפייה הגדולה ומגיעה תחושת הריקנות . המשך קריאה…

מהי המשמעות של החלקים העליונים שלנו לעומת החלקים התחתונים?

כאשר אנחנו פוגשים אדם אנו מקבלים רשמים רבים עליו דרך הצורה החיצונית –מבנה הגוף שלו, האופן שבו הוא משתמש עם גופו וכמובן- הדרך בא הוא מדבר .

היום נדבר על הרושם שמעובר אלינו דרך מבנה הגוף ולשון הגוף, ונתמקד בחלוקה של למעלה למטה. המשך קריאה…

 הדרך להשיג הרמוניה פנימית , שמחה ואהבה עצמית 

כאשר חכמי סין ניסו למצוא את הסוד לחיים טובים ומאושרים, הם החלו לחקור את העולם. הכלי הזמין ביותר עבורם היה ההתבוננות:התבוננות בטבע ובמהלכים שמתרחשים.  הם היו יושבים בשקט, משקיטים את המוח, ומביאים את עצמם להקשבה מלאה, כזו שמתמזגת עם הטבע והופכת להיות אחד איתו.

מתוך כך הם החלו להבין את החוקיות של החיים, את המחזוריות, ואת האנרגיה השונה שבכל עונה, והבינו שכדי לחיות נכון עליהם להתמזג עם הטבע- ועם השינוי הבלתי פוסק של החיים.

אז איך בעצם עושים את זה ? כדי לזרום בהרמוניה עם החיים, עלינו להבין אותם מבפנים, מתוכנו, מהחוויה שלנו. דרך הראייה המדעית  לעומת זאת יכולה לספר לנו הרבה על העולם, אך ברוב המקרים המדען החוקר אינו מדבר מתוך חוויה אורגנית של עצמו,  אלא מתוך ראייה מנותקת. קשה מאוד לשנות את חיי האדם מתוך ראייה שכזו, מאחר שהידע אמנם נאסף, אך הוא לא נוגע ישירות באדם, והנושא נשאר בתיאוריהץ

חכמי המזרח היו מאוד פרקטים בגישתם, וחיפשו דרך להתחבר אל הטבע ולזרום איתו, כדי שיוכלו להשיג את תחושת השלמות ההרמוניה הפנימית ואת האושר הנכסף. כך שיטת המדיטציה, שפירושה בעברית: להתבונן על הדבר-  על עצמך ועל העולם. בנוסף הם פיתחו את אמנויות הריפוי העצמי הסיניות, ביניהן הטאי צ'י, הצ'י קונג, שיטות מגע עצמי כמו דואין ועוד. השיטות האלה משתמשות בחוקי החיים, ומתרגמות אותם לשפה של תנועה ותרגול מנטאלי פנימי. דרך השיטות שפותחו, ניתן להתאמן ולפתח את היכולות הפנימיות ולהתחבר בהרמוניה אל הטבע.

תרגול אהבה  עצמית

אפשר לחשוב לרגע, מה קורה לנו כאשר אנחנו הולכים ברחוב ומישהו מחייך אלינו.  ברוב המקרים נחזיר  לו חיוך. אז עובר עוד אדם שמחייך אלינו ואחריו גם ילד קטן מחייך אלינו ואנחנו מחזירים לו חיוך גדול יותר. נרגיש לרגע מה זה עושה בתוך הגוף שלנו. רק מתיאור המצב אפשר להרגיש את התרוממות הרוח.. מכאן נדמיין את אותה סיטואציה כאשר האנשים זעופים וכועסים. מה אז אנחנו מרגישים?

אנחנו מגיבים אל העולם כשהוא מחייך והעולם מגיב אלינו כשאנחנו מחייכים. המדיטציה הטאואיסטית מזמינה אותנו לחייך פנימה, אל האיברים שבגופנו, אל המערכות השונות: אל הראש אל המחשבות ואל כל מה שנמצא בתוכנו.  לחייך עם הכרת תודה על הבריאה שמבטאת את עצמה דרכנו.

בתפילת שחרית נאמר:

…"אשר יצר את האדם בחכמה
וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים.
גלוי וידוע לפני כסא כבודך ,
שאם יפתח אחד מהם או ייסתם אחד מהם ,
אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת…"

שום דבר אינו מובן מאליו כאשר אנחנו מכירים תודה על היש. היש גובר ומחייך.

בטאו טה צ'ינג נאמר:

השמיים, בלי מה שעושה אותם זכים, עלולים להיקרע.

הארץ, בלי מה שעושה אותה יציבה, עלולה להתפרק.

מדיטציית החיוך הפנימי היא תרגול בהודיה והכרת תודה למה שעושה אותנו זכים טהורים ובריאים. ראינו שחיוך והכרת תודה יוצרים השפעה חיובית. גם חיוך אל המערכות השונות שפועלות למענינו עושה טוב ומעודד אותן. כאשר אנחנו לא מוקירים את האיברים הפנימיים האנרגיה שלהם יורדת ונשחקת.לכן החיוך הפנימי הינו אחד הפעולות החשובות ביותר למען עצמנו.

מדיטציית החיוך הפנימי מבוצעת עי שימוש בדמיון ובכוונה הפנימית.  בהתחלה זה עשוי להיראות כמו תרגיל דמיון ריק מתוכן, אך עם התרגול נרגיש את התחושות הנעימות שהחיוך הפנימי מעורר בגוף. לצורך העניין יש להתייחס בכבוד אל הכלי של הדימוי ולא להמעיט מערכו. המעטת בערכו תחליש את השפעתו.

שלבים לביצוע מדיטציית החיוך הפנימי

תנאים מקדימים :

רצוי למצוא קום שקט בבית או בחצר כך שלא תופרעו במהלך המדיטציה. לישיבת מדיטציה במקום קבוע יש יתרון גדול, בכך שנוצרת אנרגיה במקום שעוזרת לנו להיכנס למצב המדיטיבי בקלות רבה יותר ,בנוסף אנחנו מגיבים להרגל- אם נשב במקום מסוים שבחרנו פעם אחר פעם, עצם ההגעה לשם כבר תכניס אותנו למצב התודעה הרצוי.

שבו בנוחות בעיניים עצומות , נשים לב אל הנשימה ובעדינות וללא מאמץ נכוון את הנשימה אל הבטן התחתונה. נאפשר לשתי כפות הידיים לנוח על הלב  ניקח מס נשימות אל הבטן תוך כדי תשומת לב לקו האמצע. נמשיך עם הנשימה עד שנחוש רגיעה והתחלה של שקט פנימי.

מכן נשתמש בהדמיה. נראה בעיני רוחנו אור צהוב , שמגיע מלמעלה ונכנס דרך הקודקוד אל קו האמצע לכיוון הלב. האור הצהוב  נכנס לתוכנו, עד שהוא מגיע אל הלב. נחוש את החמימות הנעימה שלו, ואת ההשפעה שלו על  המרכז: מזין ומחייה אותו, עד שבשלב מסוים האזור הופך למעיין נובע, מרכז חיים שמתחיל להתפשט אל הגוף כולו, מאיר ומעיר את התאים בגוף עד שמושגת תחושת חיות ערנות וחיוך פנימי מורגש בתוכנו.

מכאן עם אנרגיית החיוך, נתחיל מלמעלה מהראש כלפי מטה: נחייך אל הראש ונודה לו על תפקודו המדהים. נרד אל הפנים ונודה לאברי החישה שלנו נודה ונחייך לעיניים הרואות,  לאף הנושם ומריח לאוזניים ששומעות  ולפה שמאפשר לדבר לאכול ולנשום. משם נרד אל הגרון נביא לשם את החיוך והרגיעה נודה לגרון על כך שהוא מקשר אותנו עם הגוף והראש. נגלוש אל בית החזה נחייך אל הריאות והלב נוכל להרגיש את ההתחממות של האזור כך נעבור חלק חלק עד לכפות הרגליים ומשם נחזור לצוואר ולגב  נמשיך עד לגב התחתון ננשום אל הגב התחתון והבטן התחתונה.

זה הזמן להרים את הידיים למרכז הלב לומר תודה על האנרגיה הנפלאה שבתוכנו וגם לעצמינו שהקדשנו זמן יקר לטיפוח והתפתחות פנימית שלנו.

אין צורך לדעת את כל התפקודים של כל חלק וחלק בגוף.  מספיק לשלוח לשם את החיוך והכרת התודה שלנו. הדבר החשוב הוא להתחבר להרגשה הטובה של החיוך הפנימי באופן כללי ובאותו אזור. כדאי לזכור שבהתחלה התירגול עשוי להיראות מאולץ אך עם הזמן הוא יהפוך ליותר טבעי, זורם ומאוד מהנה.

יניב שמעוני- יניב שמעוני מטפל מומחה ברפואה סינית דיקור וצמחי מרפא Dipl.ac.&c.h. מרכז "היגאיה"- פארק המים רעות.